אתה מגיע לפאב, אתה רואה המון בחורות מושכות מסביב, ואתה פשוט קופא... מה שמוזר לך, זה שרק שלשלום היית באותו הפאב, ירית לכל הכיוונים... הצחקת את כל מי שהיה מסביב, קיבלת מבטים מכל אחת (וגם כמה מבטים לא ממש לעניין מאיזה "כל אחד" או שניים...) והיום – היום כלום. אתה פשוט בוהה בבירה ומרגיש שהאנרגיות בשפל. מכירים את ההרגשה?

אחד הדברים הכי עקרוניים בהצלחתנו עם נשים בפרט, ובתקשורת נכונה עם אנשים בכלל, זהו החימום. במאמר שלפניכם אנחנו הולכים לחשוף אור על אחת הנקודות החשובות ביותר והבעיתיות ביותר בתחום אומנות הפיתוי, כי לעתים אפילו המנוסים שבינינו שוכחים את החיוניות שבחימום טוב.

 אז למה בעצם הכוונה?

 הכוונה היא שכמו באימון נכון בחדר כושר, כך גם בפיקאפ, אנחנו לא יכולים להתחיל לדחוס 75 קילו חזה, בלי שלפני כן עשינו מתיחות, הרמנו משקלים נמוכים יותר וחיממנו את השרירים.

הרבה פעמים ירידת האנרגיה והמוטיבציה שאנו חשים בעת כניסה למועדון לא נובעת ממצב רוח רע, או מחוסר יכולת. היא נובעת אך ורק מ"חלודה" ומ"התקררות" יכולות התקשורת שלנו, דבר שאפשר לפתור די בקלות, ותכף נגע ב"איך בדיוק". נכון אומרים שהתיאבון בא בזמן הארוחה? אז ככה גם כאן – על מנת להינות מאינטראקציה מוצלחת, צריך להתחיל מהמתאבנים...

 כשאני מגיע למועדון, אני לא הולך ישר על המטרות, אני קודם כל מחפש את העובדים של המקום...

 אני אפרט, לפני כשבוע הגעתי לאירוע יח"צנות של מותג בגדים גדול. רשימת המוזמנים כללה בעיקר סלבס ודוגמניות... כשאתה מגיע למקום שכזה, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות זה "לתקוף" ישר את הדוגמניות ולנסות להרשים אותן ביכולות הריקוד שלך... טוב אולי זה הדבר הלפני אחרון, האחרון זה לשבת בפינה חשוכה של הפאב עם החצי גולדסטאר שלך ולשקוע בתיסכול, וזה מה שרובנו עושים בדרך כלל לא?

הדבר הנכון מבחינתי כאן, היה להתקרב אל המטרות בהדרגה, זאת אומרת – תחילה פתחתי בשיחה עם איש הקייטרינג, קיימנו שיחה חביבה ביותר על כמה שזה הזוי וטיפשי שהמארגנים התעקשו להגיש עם הקפה חלב סויה במקום חלב רגיל, תוך כדי השיחה, עברתי לתחקר את הפיקולויים לגבי תנאי העבודה שלהם, אחר כך דיברתי קצת עם הצלמים (אנשים מרתקים שכבר רואים דור עשירי של דוגמניות, ומסיבות כאלה מרגשות אותם בערך כמו מקבץ פרסומות בערוץ 2), אחרי הצלמים הגיע תורם של מפיקי האירוע, אחרי המפיקים - הדוגמנים הגברים, ורק בסוף, אחרי שהכרתי חצי מהאנשים במסיבה וכולם הכירו אותי, רק אז – ניגשתי לפתוח סטים עם הדוגמניות. אבל יותר מכך – בשלב הזה, כבר נראיתי לכולם כל כך מקושר, שהדוגמניות פתחו אותי בלי שנדרשתי לכל מאמץ שהוא... את כולם סיקרן לדעת מי זה הבחור הזה שמתערבב עם כולם.

 דוגמא נוספת הממחישה שאוי לנו "לקפוץ ראש למים", היא נסיעה לאילת שערכתי לפני כמה ימים. נסעתי לצלול עם כמה חברים, ובסוף היום ירדנו לטיילת לראות אם יש מצב להכיר כמה בנות... בפועל היינו כל כך עייפים ועם אנרגיות כל כך נמוכות שלא הצלחנו לפתוח שום אינטראקציה.  באיזה שהוא שלב החלטתי שצריך לעשות שינוי, והתחלתי לדבר עם סתם אנשים שניקרו בדרכי בטיילת... ונחשו מה? אחרי חצי שעה בלבד עמדתי עם קבוצה של בני נוער מנתניה וצחקתי איתם על כדורגל... מה לזה ולפיקאפ? המון. שניה אחרי שעזבתי אותם ראיתי שתי בנות הולכות לקראתי, לקחתי את כל האנרגיה החיובית שצברתי בשיחה שלי עם החבר'ה הנתנייתים והפניתי אותה אליהן.. הן נמשכו לזה כמו זבובים לדבש. 
 

כשאתם "מתחממים" ומתערבבים עם הסביבה (במועדון, בטיילת באילת או בכל מקום אחר), זה מוביל לשתי תופעות:

מי שצופה בכם מהצד (ותאמינו לי הן צופות), רואה שאתם מדברים על כל המי והמה במסיבה, ולכן בטוח שאתם מאוד מקושרים. דבר שמקנה לכם מעמד מיידי של מיני סלב. משמע – הקניית ערך גבוה שניתן למנף הלאה...
כשאתם מנהלים שיחה קלילה וכיפית עם עשרות של אנשים, אתם  "לוקחים" מכל אחד מהם קצת שמחת חיים וזה גורם לכם להקרין את זה החוצה – נשים נמשכות לזה. מה גם שבפעם השניה שתיתקלו באותו האדם, אתם מראש תרגישו הרבה יותר נוח בחברתו כי לא תהיו זרים.

נכון שכשאתם יושבים על בירה עם החברים שלכם מהתיכון אתם מרגישים הרבה יותר בנוח ואתם הרבה יותר "עצמכם"? אתם יכולים להגיע ל"מקום" הזה על ידי כך שתהפכו את עצמכם למרכז העניינים במועדון.

אז בשורה התחתונה מה עושים?

כשאתם מגיעים למקום חדש, אל תתמקדו בלהתחיל עם בחורות, תתמקדו ב"לפתוח את המועדון", תתחילו שיחה מזדמנת עם כל מי שנמצא סביבכם – העילה יכולה להיות הכי שולית שבעולם:

"איפה כאן השירותים?", "יש לך אולי עט?", "מי זה הדיג'י הזה?", אתה יכול אולי להסביר לידידה שלי בפלאפון איך מגיעים לכאן מהאיילון?". לא חשוב סביב מה תתנהל השיחה, ועד כמה קצרה היא תהיה, מה שחשוב זה שתתערבבו עם כמה שיותר אנשים. תנסו את זה, ותראו עד כמה ששעה של תקשורת מוגברת וחימום תהפוך אתכם לחיות פיקאפ מהלכות ותקנה לכם מעמד של סלב קטן.

לעשות חימום טוב זאת עבודה לא קלה, אבל בסופו של דבר זה מהנה, ולא קשה כפי שחושבים. דגש חשוב – כולם יכולים לעשות את זה. גם אם אתם לא מגדירים את עצמכם כחיית מסיבות.

לצערי יש לנו נטייה להסתגר בתוך הבועה הקטנה שלנו (תעיפו מבט במה קורה בכל הפאבים שאתם מבלים בהם, כל שולחן יושב עם עצמו ולא מביט אפילו על השולחנות מסביב), ובעצם הדבר היותר טבעי בשבילנו כאנשים זה לתקשר. אנחנו רק לא יודעים איך... תנו לאנשים שנמצאים סיביבכם במועדונים, באוטובוסים וברחובות, עילה לפתוח שיחה, תבקשו מהם עיפרון ותשאלו מה שלומם... תתפלאו באיזו להיטות הם ירצו להמשיך אתכם את השיחה ולהפוך אתכם לאחד מהחבר'ה.

רצון אמיתי לתקשורת, אהבת אנשים, וכוונות טובות, זה כל הקסם.

בהצלחה!