אני נזכר עכשיו איך לפני כמה שנים ישבתי עם חבר קרוב בפאב, ו"חשפתי" אותו לעיסוקי הפיקאפ שלי. בהתחלה החבר היה בהלם מזה שלא גיליתי לו כל הזמן הזה במה אני עוסק כל כך בהתמדה... ואולי אפילו קצת נעלב... אבל אחר כך סימני ההפתעה על הפנים שלו התחלפו לטענה בסגנון של -"מה?? אז למה לא שיתפת אותי כל השנה הזאת? תאר לך מה יכלתי לעשות עד היום...". התשובה שלי הייתה פשוטה – "כי זה חייב לבוא ממך".
גם כיום, רבים מהחברים שלי לא לוקחים חלק פעיל בעולם הפיקאפ. הייתי מת לשתף אותם,
הייתי מת לעשות מהם PLAYERים... חלקם גם היו מאוד מצליחים ללא שום ספק...
למה אני לא עושה את זה? פשוט – כי זה לא יעבוד.
זה לא להתחיל "לרכב על אופניים בשבתות", זה גם לא לעשות קורס ברמנים. זה לא סתם תחביב.
זאת דרך חיים. זה משהו שמשנה אותך, וכן... באיזה שהוא שלב, מגדיר אותך בדברים מסויימים.
אם אתה לא מגיע לתובנה שאתה רוצה את השינוי הזה לבד, התלהבות רגעית של חבר לא תמשוך אותך פנימה...
אז לפני שאתם דורכים על "שביל אומנות המשיכה" – תחליטו אם זה באמת מה שאתם רוצים.
יותר מדוייק - אם זה באמת מה שאתם "חייבים".
אם המטרה שלכם היא לבצע מהלך נקודתי, להכיר את השכנה או לכבוש את הידידה, חבל על הזמן שלכם.
מבחינתי זאת שאיפה לבינוניות. אני מדבר איתכם על שינוי מהותי שידרוש ממכם הקרבה ועבודה.
אם אתם לא שלמים במאת האחוזים עם ההחלטה ולא רואים בבהירות את כל ההשלכות – אל תתחילו.
אל תבזבזו את הזמן שלכם, אולי זה לא בשבילכם.

החלטתם שזאת נקודת המפנה? מכאן אתם מוכנים לחיים שלמים יותר? אז תתקדמו איתי הלאה...

שלב שני – תגידו "להתראות" לאגו ו"ברוך הבא" לביטחון העצמי.

אין מה להסביר פה. פשוט קחו את זה כמובן מאליו – בכל מה שקשור לפיקאפ – "אגו" לא משחק תפקיד.
אם הוא ישאר, הוא פשוט ישמש "שק חבטות", אתם רק מקבלים בו מכה אחרי מכה אחרי מכה...
אל תשאירו "מטרות חשופות" לאוייב. עדיף לוותר על האגו לזמן מה.
תנו לביטחון העצמי למלא את הוואקום.
אם אתם לא מסוגלים – תעזבו הכל עכשיו ותמצאו תחביב אחר. שמעתי ש"בולים" זה נחמד ולא מזיק.
אבל אם אתם בכל זאת מוכנים לשינוי קטן באישיות, אז תכינו את עצמכם לזה שיום אחד (עוד המון המון זמן ואחרי המון המון עבודה קשה), הוא יתעורר, אבל אז הוא כבר יתעורר לצד שיאים חדשים.
או במילים אחרות - הוא יתעורר לצד בחורה ממש מושכת שהכרתם לפני כמה שעות...

שלב שלישי – תתחילו לפתוח את הפה בציבור.

אוקיי להמחשה, אתם יודעים למה דווקא הצלפים בצבא יורים יותר טוב מסתם חייל מן השורה? נכון – נסיון.
אתם יודעים למה אמא שלכם מבשלת יותר טוב מאחותכם? נכון – ניסיון.
בשביל לעשות משהו טוב ברגע האמת, אנחנו נדרשים לחזור עליו פעם אחר פעם עד שהמוח קולט.
עזבו אתכם כרגע מבחורות... תתחילו לדבר עם סתם אנשים מסביב...
כנסו לכמה שיותר אינטראקציות!! דברו עם נהגי מוניות, דברו עם אנשים באוטובוס, תפתחו שיחה עם המרגיזה הזאת שהתקשרה אליכם הביתה למכור "חבילת שיחות לחו"ל"...
אתם חייבים להפוך ל"חיות חברתיות" טרם אתם נהיים חביבי הנשים...

שלב רביעי - תתחילו לתקשר עם נשים.

פשוטו כמשמעו. ראיתם בחורה? תשאלו אותה מאיפה היא השיגה את הצעיף הזה. תשאלו איך מגיעים לרח' הרצל. תשאלו אותה אם מתאימה התספורת הזאת... תעשו כל דבר שישיג לכם אינטראקציה נוספת עם בחורה.
שימו לב – לא אמרתי עדיין להתחיל איתה! אמרתי רק לדבר... בלי לחץ, בלי מחוייבות, בלי להוכיח משהו לעצמך או לה...
דבר שני – קחו את הפלאפון... תסתכלו בעשרת השיחות הנכנסות... כמה מספרים של בנות אתם מזהים שם?
אני מזהה אצלי חמישה. אבל זאת דוגמא רעה... היום זה יום חלש.
תתחילו לפתח קשרים עם ידידות!
כשאתם בוחרים עם מי לצאת בסופ"ש, אין ספק שהתשובה היא ידידות! (או ווינג, אבל על זה בהמשך...).
תורידו בינתיים את מינון המפגשים שלכם עם שאר המכרים...
נכון, יש לכם חברים טובים מהיסודי... נכון הם ירגישו שנעלמתם להם... לא נורא. חברים מהיסודי לא מוותרים אחד על השני כל כך מהר... יסלחו לכם. ואפילו יודו לכם, כשליום הולדת של אחד מהם אתם תביאו כמה "חברות חדשות" בשביל לרענן קצת את האווירה... 

שלב חמישי – תתחילו לקרוא תיאוריה!!

לשלוט בתיאוריה זה חשוב לא פחות מעבודת השטח (שאליה עוד נגיע). עצם הקריאה, לבד, בשקט, בלי לחץ, כשהראש עובד, חושב ומסיק מסקנות, זה נותן לכם הבנה הכרחית ו"אמונות פנימיות" חיוניות, שבלעדיהן כל דבר שתעשו ותגידו יראה מזוייף. ככה שתקראו הרבה בנושא ותפנימו את מה שמתאים לכם.
כשאתם מרגישים לפעמים ב"דאון" תשאבו קצת חוויות וידע מאנשים אחרים... אתם תלמדו, שדבר ראשון אתם לא לבד, ודבר שני אתם תרגישו חזקים יותר, כי כרגע למדתם משהו חדש באומנות המשיכה,
משהו שיכול לשמש אתכם במיידי... אל תזלזלו בתיאוריה!! היא מאוד מאוד חשובה.
מאז פריצת האינטרנט לחיינו, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. תלמדו מטעויות של אחרים.
ולא פחות חשוב - תקבלו השראה מההצלחות שלהם...

שלב שישי – תאמצו לכם שיגרה.

ציטוט נורא נורא חופשי של טיילר (T.D.) - "כשאני מחליט לאמץ תחביב חדש, אני לא חושב על לאן זה יביא אותי, אני פשוט קובע לעצמי מסגרת של זמן שייקח לי להתמקצע על התחביב -פעמיים בשבוע במשך שלוש שנים - וזורם בשיגרה הזאת בלי שום קשר (!!) ליעדים ותוצאות".
ועוד אחד – "יש לי ציפיות מאוד נמוכות מעצמי, כל מה שאני דורש מעצמי זה להופיע. להופיע בזמן הנכון ובמקום הנכון, ולעשות את מה שתיכננתי מראש".
יש מבין?
תקבעו לעצמכם ששלוש פעמים בשבוע, אתם מתחילים לדבר עם לפחות 10 בחורות ביום.
משמע – 30 בשבוע.
זה לא הרבה, וכל מה שנדרש ממכם זה לא לסגור טלפונים או דייטים, אלא רק לעמוד בשיגרה ללא סייג!
אתם בבית עם חום כל השבוע? אין בעיה תתחילו עם 10 נשים מהבית (תתקשרו למספרים לא מוכרים, כנסו לפייסבוק, תעשו כל דבר שעולה על רוחכם).
אתם עייפים? תלכו בכל זאת לאיזה קניונית קרובה, ותפתחו 10 אינטראקציות. נכון אתם לא תהיו במיטבכם, אבל אל תשברו את השיגרה!!!
אתם לחוצים בזמן? אז תלכו לקיוסק מתחת לבית ותתחילו אינטראקציות עם שלוש-ארבע בחורות שתמצאו בסביבה...
אבל... אל אל אל!!! תשברו את השיגרה!!!
השיגרה היא הדבר החשוב ביותר!
אם אתם תפתחו 30-50 אינטראקציות בקביעות כל שבוע, לא משנה מה תהיה איכות האינטראקציות האלה, אתם עדיין תשתפרו ברמות שאתם לא מתארים לעצמכם. האיכות אגב, תעלה בהתאמה.
מצד שני – תוותרו לעצמכם פעם אחת – וזה נגמר. עדיף שלא הייתם מתחילים.

שלב שביעי – תלמדו רוטינות.

לצבור מספיק אומץ ולגשת לבחורות זאת חצי צרה... ומה קורה אחרי שאתה ניגש..?
בהתחלה, ובעצם גם בהמשך הדרך, תמיד טוב שיהיה לך משפט טוב לשלוף... רשת ביטחון אם תרצו.
אתה לא בהכרח תשתמש בזה, אבל זה טוב שיש לך משהו מוכן לכל מקרה... משהו שאתה יודע שאין בו טעויות... משהו שאתה פולט על אוטומט, משהו משעשע, משהו מסקרן, משהו שיכול לרתק את הבחורה ולמשוך את השיחה לכמה דקות עד שתתאפס על עצמך ותמצא משהו יותר אקטואלי לדבר עליו...
חשוב מאוד ללמוד כמה רוטינות, ולהתמקצע עליהן בבית ובשטח, כדי שהן יהיו הדבר הכי טבעי בעולם בשבילך...
כל פעם שאני חושב על רוטינה חדשה, אני מוצא את עצמי נוהג בדרך לאיזה מקום, ובינתיים בצד השני של הדיבורית נמצאת איזו ידידה או ווינג ואני מתחיל לתרגל עליהם את אותה הרוטינה (בלי שהם יודעים בכלל) רק בשביל "לשפצר" אותה, ולדעת איך להגיש את הפאנצ' בצורה הכי טובה... תדעו לכם במצבי לחץ "טבעי" זה לא תמיד טוב – הנואמים הכי מפורסמים, כאלה שנגעו במאות אלפי אנשים, עושים חזרות לנאומים שלהם... הפוליטיקאים הכי חריפים כותבים את הנאומים שלהם מראש... איך אתם יותר טובים מהם?
עד שתדעו להיות עצמכם, ולהעביר הכל בטבעיות, אתם זקוקים לכמה גלגלי הצלה.

שלב שמיני – תמצאו ווינג וצאו לשטח.

רצוי מישהו שלא מכיר אתכם מלפני, ושאיתו יש לכם רמה דומה, מטרה דומה ומוטיבציה דומה.
מישהו שתוכלו להתפתח איתו במקביל, ללמוד איתו וממנו, מישהו שידחוף אתכם ואתם תדחפו אותו.
מישהו שתוכלו להתקשר אליו, לספר לו על הצלחה/כישלון והוא ידע לתת ביקורת בונה ולפרגן.
למצוא את המישהו הזה – זה מאוד חשוב.
הצעד הבא שעושים זה ללכת למקום הומה קהל, להצביע אחד לשני על בחורות, וללכת לדבר איתן בלי לשאול שאלות! הווינג הצביע לך על מישהי שממש לא בא לך להתחיל איתה? חבל... זאת החלטה שלו, לא שלך. אתה הולך ופותח בשיחה... אתה כבר תתנקם בו בתור שלך... ככה לאף אחד אין תירוצים.
ושוב פעם – שיגרה שיגרה שיגרה. תקבעו יומיים קבועים בשבוע ותתמידו בהם.
תחשבו שזה כמו שיעור פרטי – הכסף כבר שולם, והמורה מחכה רק לך....
נהיה קטן עליכם כל עניין השטח? אתם יכולים לגשת לכל אחת ובכל מצב?
אחלה, לשלב הבא...

שלב תשיעי – תפתחו "קריירת סולו".

ווינג זה אדם יקר... אבל... אתה לא באמת תתקדם אם לא תלמד לעבוד לבד...
חייבים לצאת לשטח לבד – זאת האמת האיומה.
נכון עם ווינג זה יותר כיף, אבל הוא לא תמיד שם. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בו.
אני מכיר המון אנשים שביחד עם עוד חבר'ה הם מלכים! בחורות נופלות לרגליהם אחרי דקות של שיחה...
אבל תשאיר אותם לבד... המצב רוח נופל... ואיתו גם הנכונות והמוכנות לקחת דברים לידיים וללכת לכבוש את החמודה הזאת שיושבת ושותה "הפוך" בבית הקפה ממול...
תפתחו קריירת סולו!!

שלב עשירי- תאמצו סגנון חיים של ג'מס בונד.

אני לא אומר לכם להצטרף למוסד (זה מיותר ממילא לא תוכלו לספר לאף אחת), אבל תתחילו
לנהל חיים מסוגננים.
משמע – לשלוט בעצמך. לא להתעצבן, לא להרים את הקול. לא לקלל.
משמע - לכבד את עצמך ואת הסובבים. להיות "מעל" לכל ההתקטננויות האלה שאתם רואים מסביב.
ג'מס בונד, זה גם אומר להתלבש בהתאם. אם אתם לא מבינים בזה, תמצאו מישהו שכן, ותיכנעו לחלוטין לחסדיו. תנסו סיגנונות שונים, ותראו לאיזה מהם הנשים מגיבות הכי טוב.
תקראו ספרים מעניינים, תעקבו אחרי האקטואליה, תעשו סדנאות שונות (סדנאות זה דבר אדיר)...
כל הזמן תרחיבו אופקים...
תשאלו את עצמכם מדי פעם, "ג'מס בונד היה יושב כל היום לבד מול הטלויזיה ורואה מרתון סיטקומים?
כנראה שלא... ומה עם לשבת לשחק במשחק מחשב כל הסופ"ש? כנראה שגם לא...
ומה עם לעשות טיול שטח על אופניים? או ללמוד לשחק גולף? מממ זה דווקא יש מצב... למה? כי זה משהו "מיוחד", משהו "אחר"... כי זה יכול להיות נושא מעניין לשיחה...
תעשו דברים מעניינים. תלמדו דברים מעניינים.
ואת שני אלה – תעשו הרבה וכמה שיותר!
תנו לעצמכם לחיות. לחיות טוב.
תיצרו לעצמכם מציאות מעניינת. מציאות שכל בחורה תרצה "להישאב" אליה.
מציאות שבה לבחורה "לא תהיה ברירה אלא להישאב אליה".
מציאות שתדעו להוקיר, ותהיו גאים בה בסופו של יום.

טוב, עד כאן השלבים – כל שלב ייקח שבועות, חודשים... אולי שנים... וזה בסדר אם לפעמים נראה שנתקעתם... זה לא אומר שהולך לכם רע, זה רק אומר שהציפיות שלכם מעצמכם עלו!
מה יקרה הלאה? ובכן... רוצים לדעת מה יהיה ההבדל בין אלה ממכם שיוותרו ולעולם לא יגעו בפיסגה,
לבין הבודדים שינפנפו משם עם חיוך? הבודדים האלה לא ישכחו לעולם שהם מטפסים בשביל הכיף.