 נפתח באזהרה- כתבה זו תכיל אך ורק מקומות ספציפיים בגזרת ת"א ( ובלחץ רבתי ), היות ומבחינתי זה המקום היחיד שיכול להיקרא עיר בארצנו. האוכל, עם זאת, קיים בכל מקום ( ככה שמעתי, אני לא יוצא מעבר לגבול איקאה בצפון ) אז חפשו אותו. ואם יש תלונות חפשו את החברים שלכם. אז ככה, יצאתם מהבאר מוקדם כי זה יום חול, חתכתם מהחברים כי יש מחר עבודה, לא חשוב מה הסיבה, העובדה היא שאתם מוצאים את עצמך מסתובב עם האוטו בלי כיוון, בבטן כרכורים, לא בהכרח עזים, אולי אפילו רק כירכורונים קטנים, שאתם יודע שייעלמו אם רק תיבחרו להתעלם, אבל אתה לא בוחרים, ולמה? כי בא לכם! כי אתה גברים, כי אתה טורפים , כי... נו יאללה, כי אתה רעבים תחת ובא לכם שינוי. אז עשיתם את ההחלטה, אבל איפה הביצוע? כל מה שאתם עושה זה להביט מבולבל בשלטי הניאון העצלנים, שקוראים לך לבוא אליהם, ולהריץ בראש מחשבות על איך פיתה זה כבד מדי לעכשיו, ופלאפל זה משעמם מדי תמיד. אז בוא נפשט את זה קצת, ונכיר לכם כמה "מאכלים" ו/או מקומות שכיף לתפור בהם מנה ולסגור את הקיבה והיום. לרעבים – לאפה עכשיו, אני לא מדבר על לאפה רגילה של כל ישראלי מצוי שלא ראה את האור. לא, זה לא פסקה על לאפות של חיילים קרביים שתקועים בצומת חצור הגלילית בדרכם לטחינה של 21 יום באיזה חור. לא מדובר פה על נתחים דקים של הודו או כבש בתוך פיתה עם חומוס צ'יפס סלט ( טחינה ועמבה) הידועים גם כן בכינוי שווארמה. שווארמה מבחינתי זה סטנדרטי, זה נחמד, זה בטוח, אבל זה אתם כבר מכירים. אני מדבר על לאפה אמיתית, לאפה חמה, טרייה, מלאה בכל סלט שרק תרצו, כל עוד הוא פשוט, לא פלצני, ומצוי בכל אולם אירועים רגיל. לאפה שהרטבים, הסלטים וכל הצ'יפס המלא והשומני שבה מוחזקים ע"י עמוד שדרה של שיפוד בשר עסיסי לבחירתכם, והבחירה רבותי עצומה. פרגיות, כבד, קבב כבש, סתם כבש, פילה אווז, כבד אווז, מוח, שדרה, ביצים, שקדים ועוד ועוד ועוד- אני יודע שזה נראה כבר כמו מפרט פרה, עוף וצאן, אבל זה הרעיון- מה שאתם רוצים בתוך הלאפה שלכם, זה לא חד גוני ורגיל כמו שווארמה, זה רב גוני ומעניין כמו החיים, יש לכם את האפשרות להפתיע את עצמכם כל לילה מחדש. שיפודיות מצויות בכל מקום, השיפודיות הכי טובות מצויות בשכונת התקווה בת"א.
המלצה אישית שלי : מסעדת "בוסי"
חומוס מי שחושב שחומוס זה מנה של צהריים, עוד לא אכל חומוס בלילה. כשאתה קטן ולא נרדם אימא מכינה לך כוס חלב חם, אבל אני מבטיח לכם שגם גלון חלב שלם, לא יעשה לקיבה ולרמת הערנות שלכם את מה שיעשו גרגירי חומוס טחונים בליווי שמן זית וטחינה. אילו רק ידעה אימא. החומוס מחולק למנות שונות, מסבחה, משוואשה, כן ביצה, לא ביצה וכו'. לא חשוב מה תזמינו זה כבר עניין זוטר, הכל טעים, הכל טוב, הכל עובד. מה שחשוב- אל תשכחו את הדברים הקטנים שמקפיצים את הפינוק הזה קדימה. פרגנו לכם מראש, לימון ( לחמוצים ), בצל טוב וקשה, חמוצים רעננים ובריאים ומשהו חריף ( כל אחד והעדפתו ) שיטהר וידליק את הפה בין הביסים. את החומוסיות הטובות כמו בהדונס ( רמת גן ) ואבו חסן כולם מכירים, אבל הצרה בהם זה שעות פתיחה מוגבלות בלשון המעטה. החומוס כל כך טוב שהוא נגמר, וזה נפלא, אבל אתם רעבים עכשיו, ובמקרה זה רבים ימליצו כמובן על אשכרה המוכר והתל אביבי כל כך, אני אמליץ, אם בא לכם גם אווירה כיפית, טבח משעשע וידידותי ומוזיקה טובה, לרדת על המנה בחומוס אבו דאבי בקינג ג'ורג', לא תתאכזבו. חובה לציין כמובן, שלא כמו שאר המנות, זה בדרך כלל לא מנה של לדפוק וללכת, אבל זו בהחלט מנה של לדפוק ולישון. לקלילים- טוסט נקניק לפני חמש שנים, היית אומר למישהו טוסט נקניק והוא היה קורא לך עוכר ישראל, לקח זמן עד שהחברה בארץ הבינו שטוסט זה לא מילה נרדפת לגבינה, אבל בסוף זה השתלם. טוסט נקניק, יותר פשוט מזה אין. אתם עומדים מול החלון, ובוחרים נקניק או פסטראמה, רוצים לשלב בין הסוגים, לכו על זה, הרפתקנים שכמותכם. אתם מצביע על הרטבים, קצת קטשופ בשביל הטעם, קצת מיונז בשביל מרקם, מעט שום בשביל הספייסיות, קצת צ'ילי מתוק בשביל השבירה, וקצת חריף בשביל האגו. ובסוף אתם מחזיק ביד מנה של בשר חם, רטבים מעוררי בלוטות טעם מעט כרוב כבוש למבינים והכל ארוז בלחמנייה שזופה וקריספית. מה יותר פשוט מזה? אתם מסודרים. המלצת שלי, סודוך, בין הראשונים שהחלו את המהפכה השקטה, ובין הטובים והיציבים, איפה תמצאו אותו? מפוזר ברחבי ת"א. טורטיה מה כבר יש לי לספר, עם כל הבלאגן שהתקרנף פה בזמן האחרון. טורטיה דקה וחמימה, הרבה אנטריקוט טחון דק דק, אינסוף רטבים כדי להרוות את צימאון הטעם, וקצת ירק כדי שתהיה בטן "בריאה" לפיתה המקסיקנית. פשוט, קל, שיקי ( לפעמים קצת יותר מדי ) המלצה למקום? הם צצות כמו פטריות אחרי הגשם, אני הייתי נשאר עם אלו שעוברות את מבחן הזמן, הטעם והאיכות.
בלי בשר אבל עם נשמה-
סביח אני כותב את הקטגוריה הזו, ואני יודע שבשורה התחתונה כל כולה מוקדשת למנה אחת, הסביח של עובד. זאת שמוצהרת כמנה הכי טובה בעולם. אז ככה, בתור סוגד בשר, קשה לי עם ההצהרה הנ"ל, ברור לי שבתור תושב רמת גן אני צפוי וחשוף כעת למכתבי איומים ונאצה, אבל אני חייב להיות נאמן לעצמי. המנה היא אולי לטעמי לא הכי טובה בעולם ( כי רבאק זה עדיין חציל לא איכפת לי מה יגידו! ), אבל היא ללא ספק בין המעולות שיש. עובד משתמש בחומרי הגלם הזולים ביותר, פאקינג חציל, ביצה וסלט, והבן אדם איכשהו מצליח להפוך את זה למשהו שאשכרה שווה 16 שקל. אני לא יודע איך זה, אולי זה האהבה שיש לו לחצילים, אולי זה הטירוף בעיניים שלו, אולי זה בדיוק אותו דבר, אבל משהו שמה מתקתק ומתקתק טוב. לא משנה מה שמתם בפיתה, בכל ביס יהיה את הכל, זה מנה ששותים, לא אוכלים. המלצה – יש תור(ארוך,תמיד) לעובד מקדימה, ויש מעבר למנות מהירות מהצד. תעמדו בתור!
לצמחונים הבררנים
לעורך: המשתכנזים האלה בטח ישנים בשעות האלה אז חבל על הבלאי של המקלדת. גוונו בין המנות, ורעננו את חוש הטעם, עם הזמן תגלו מקומות חדשים וטעמים חדשים. ומה בחיים יותר חשוב מחוויות חדשות? בתיאבון.
אהבתם? הרשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים חמים - זה ממש כאן.
|