שכבתי על הצד הימני של המיטה, מביט אל התקרה וחושב במה למלא את השתיקה הרועמת... נראה כי רק לפני דקות אחדות החדר היה מלא בגניחות וצעקות, והנה כאילו כלום לא קרה, שוכבים שם ולא יודעים מה לומר...
 

באיזה שהוא שלב, היא יצאה בתנועה חדה מהמיטה והלכה לשירותים, כשיצאה משם ראיתי שהעניים שלה היו אדומות מבכי...

גלית התחילה אורזת תיק איפור, שולחת תוך כדי יד אוספת למכשיר הטלפון הנייד.
עקבתי אחרי הדלת הנטרקת, והיטיתי את בקבוק הוולנטינ'ס כלפי הכּוֹס כזוית השיפוע של ראשי כלפי הוואגינה של גלית רק עשר דקות קודם.
הטעם בפי הפך עכשיו להיות היסטורי.
"מה קרה פה עכשיו?" שאלתי את עצמי... לך תבין.
שתיתי בשלוק את מה שנשאר בכוס, משאיר את ההחלטה לחשוב על זה, כשאחזור להתעורר.

 

צלצול הפעמון העיר אותי משנתי.

 -התעורר!
לרגע לא הבנתי מה עושה חברי הטוב צביקה בשנתי, אבל מייד קלטתי שלא נמלטתי מהמציאות.
צביקה ישב על גבי הפוף בחדרי, מוציא ביד אחת ממעמד הדיקסים את שאקירה, ובשניה מוזג לעצמו את שארית ה'וולנטינס'.
 מה השעה...
רטנתי, מנסה לההאיל על עיני בכרית מהספוט.
...אני זוכר שאמרת שלא תגיע לפני המילניום הבא.

-עזוב.
'ביטל' אותי צביקה.
בשתיים בלילה מתקשרת אלי החברה שלך, בוכה כולה, מספרת שזרקת אותה מהמיטה.

-תביא את הטלפון,
משכתי בכבל של מכשיר הטלפון, שבדרכו אלי קירטע מעל שפתון נשכח ליד אריזת צלופן ריקה של קונדום.

 -למי אתה מתקשר.
 חסם צביקה את דרכו של הטלפון בעזרת רגליו הארוכות.

 -אליה.
לגלית.
להתנצל.

 -מתי תלמד?
צביקה גחן אלי, חוזר ליתר הדגשה על מילותיו האחרונות.
 מתי תלמד, בחורה שעושה דבר כזה, מתכוונת רק לדבר אחד.

 -?

 -תן לה להתקשר אליך.

 -ואם היא לא תתקשר?

-אני רואה מספרי טלפון רשומים כאן בעפרון, יוו, שרון אין לה שפתיים כאלה בשרניות, זו לא ההיא שהכרנו בחוף פלמחים במיליניום?

-צביקה, אתה לא מצפה שעכשיו אני אנסה את כל הבנות ש'הצצנו' אחד בשני פעם.

-תלמד, ילד, לְמַּד! מתי תלמד? אתה כבר שנה חמישית בי. איי בספרות ומדעי  המדינה.
צביקה שלח ידו לספריה.
 'סתכל הנה, ציטוט:
צביקה החזיק ספר בידו, והפנה ראשו מעליו, כמו היה מרצה מעל הדוכן.
 "אי אפשר לזיין את כל הנשים בעולם, אבל צריך לנסות".

 -מוכר לי מאיזה מקום.

 -מוּכר לך, מוּכר.
אם לא היית קונה את עבודת הסימסטר, אולי רק מעתיק אותה, בקטנה. היית יודע מי כתב את זה.
צביקה הצמיד את הספר לעיני.

-"ז'וז'ה סארמגו"... "'רועי לילה"... זה... לא ההוא מ'דונה פלור נשואה לשניים'?! עם...ההיא...סוניה בראגה, מזדיינת חופשי אינטלקטואלי על המסך?

-זה 'ההוא', מול העיניים שלך! ואם רק לא היית דואג להביא ביד כל זמן הסרט, והיית גם טורח  לקרוא אותו. היית מפנים את הסוד שלו.

 -אני לא קורא ספרים מאז התיכון, צביקה.

 -לא חשוב, העיקרון שיש שם סצינה איך שתי נשים הולכות מכות בבאר בשביל ראש של גבר.

 -ראש או ברוש?

 -ראש, ראש, זהו ראש כרוב. תפעיל את הראש, אשה רוצה שיתעלמו ממנה, אשה  רוצה שאשה אחרת תרצה את הגבר שלה, אשה רוצה... אז תתחיל לפעול, יאללה.

 -מזכיר לי את 'בלכתך אל האשה, קח אתך את השוט'.

 -תזכיר לי מאין זה.

 -מהקורס 'ניטשה, זרתוסתרא, ומזדיינים אחרים'.

 -קראת את חומר הקורס?

 -לא.

 -גם אני לא.

 -אז איך נגשת לבחינה?

 -ירדנה מהמזכירות העבירה לי את הטופס יום קודם.

 -ירדנה השמנה?

 -היא ולא אחרת.

 -ואני, מה, לא זורקים עצם לכלב?!

 -לא היה לי מה לעשות בעניין, אתה היית אז כל הקורס בעיניין של לשלוח באינטרנט מיילים לבנות מהפקולטה, חשבת שזה נחמד לחזר ככה.

 -יותר נחמד לחזר אחרי ירדנה השמנה?

-אלף , לא חיזרתי אחריה, אלא רק דפקתי אותה. בית, היית מסוגל גם לשלוח לבנות את הבחינה בתפוצת נאטו, ואז המרצה וכולם היו עולים על זה, ואני הייתי
מתחרבש, ואפילו הזיון עם ירדנה לא היה כדאי.

 -איך היא היתה.

 -שמע לא רעה, בשביל הגוף שלה. פגזית במיטה, רק חבל שלא היתה שם מיטה.

 -אז איפה הזדיינתם?

 -על המכונת צילום.

 -באמת?
מבט בשיניו הנחשפות בצחוק של צביקה, הותירה אותי מוּגנב.
 צביקה, מה יהיה הסוף איתך, לכל הנשים אתה עושה 'קטע', בסוף אף אחת לא תקח אותך ברצינות.

 -ואותך, הן כן לוקחות ברצינות? אתה הרי מת עליהן, כותב להן שירים לימי  הולדת, מביא להן פרחים. ובסוף, אחרי חודש חודשיים של יחסים, הן מביאות לך  את התפריט מאולם חתונות.

 -אז מה יהיה הסוף?

 -משהו לוחץ אותך?

 -זו אמא שלי, שלא מפסיקה לנדנד, 'מתי תביא מישהי לארוחת ערב'. אני יודע, אני אגיד לה בפנים, מה שאני חושב עליה, הקמצנית המיובשת הזו.

 -"לעולם אל תלעג לדרקונים חיים", יודע מי אמר את זה?

 -שייקספיר?

 -כמעט, ג'. ר. ר. טולקין 'ההוביט'.

 -ומה זה אומר?

 -יש כוחות חזקים ממך, אמא שלך, המשפחה. הכי טוב תלמד ממני, תתעלם מכולם,  ואל תחזיר צלצול לאף אחד.

 -וכשאני ארצה חֶברה?

 -אז יש לך אותי.

 -ומה אתה עושה כשאתה רוצה חֶברה?

 -הולך לחנות ספרים, שם תמיד אפשר למצוא זיונים.

 -וכשנמאס לך גם מזה, אתה רוצה מישהי שתבין אותך, ותלטף.

 -מפיות נייר של 'לילי'.
ומיד הוסיף בשינוי קול.
 יש גם 'חוגלה'.

 -אתה לא מרגיש בודד לפעמים?

 -"יש מכבי, יש חברים",
יודע מי אמר למי?

 -משה לאורנה.

מוקדש לאורנה, בחיבה! עשי לי ילדה, דצית, please!