תרבות הקומיקס מעולם לא הייתה חלק מטקס ההתבגרות של הגבר הישראלי המצוי, אבל תראו לי ילד אחד שלא רוצה באיזשהו שלב בחייו הזאטוטיים להיות סופרמן. כשהייתם ילדים, גם אתם רציתם. ככל שיותר סרטי קולנוע המבוססים על חוברות קומיקס מגיעים לבתי הקולנוע, כך גדלה השפעתם של גיבורי העל על הנפש הרכה שאינה מחזיקה בחוברת המאוירת ואפילו אני, בגילי המופלג, יכול להסביר ברצינות תהומית מדוע אני מעדיף את באטמן על שאר לובשי הטייצים וחובשי המסכות. אם אתם מתעקשים לדעת, זה בגלל שלבאטמן אין באמת כוחות על מיוחדים - הוא פשוט מיליארדר שיכול להרשות לעצמו גאדג'טים סופר מתוחכמים, מה שמעביר את המסר שכל בן תמותה יכול להיות גיבור על (אם הוא נורא עשיר כמובן).

 

והנה, כרגיל, הטלוויזיה לקחה את זה צעד אחד רחוק מידי. בתכנית המציאות "מי רוצה להיות גיבור על?" המשודרת בערוץ AXN כל יום רביעי בשעה 22:00 נלחמים אזרחים בוגרים מן השורה על האפשרות להנציח את עצמם כגיבור על בקומיקס שיתוכנן למידותיהם. מי שחתום על הסדרה הוא סטן לי, שלרזומה שלו הוא יכול לזקוף אגדות קומיקס כמו ספיידר מן, הענק הירוק ואקס-מן והוא זה שגם מנהל אותה מעשית, דהיינו - מחליט מי עף ומי נשאר במיטב מסורת תכניות המציאות. קשה להאמין שבאמת קיימת תכנית טלוויזיה כל כך מופרכת וטיפשית כמו "מי רוצה להיות גיבור על?", אך שווה לצפות בה רק למען הקאמפיות המזעזעת ומעמד הפולחן שהיא בוודאי תזכה בה לאחר שתיבחר בעוד כחמש שנים לתכנית הטלוויזיה הגרועה בהיסטוריה. זהו ללא כל צל של ספק אחד מאותם מקרים בהם "זה כל כך גרוע שזה טוב".
זה מתחיל בקונספט האווילי, שמי שהגה אותו ראוי להיות מפוטר ומאובחן פסיכולוגית או לחילופין לקבל העלאה רצינית במשכורת, אבל מתעלה לשיא כשזה מגיע למתחרים עצמם: בפרסונות המגוחכות שהחליטו לאמץ לעצמם (נערת הטלפון הסלולארי?! Fat Momma?!), בתחפושות שהם עוטים וביחס היותר מידי רציני שכולם מפגינים, לרבות סטן לי. הבעיה הרצינית ביותר היא שלאף אחד מהמשתתפים אין באמת כוחות על כמובן, או אז עולה הצורך להוכיח את הסופר-הרואיזם שלהם בדרכים אחרות, יותר עקלקלות וכמעט תמיד מטומטמות להחריד. את הטאץ' הסופי מעניקים כל מיני פרטים קטנים הלקוחים ושומרים אמונים לתרבות הקומיקס, מה שהופך את חווית הצפייה בתוכנית עבור הגבר הישראלי לעוד יותר ביזארית ומשעשעת. אל דאגה, אני מתקשה להאמין שאפילו קהל היעד האמריקאי של התוכנית, זה שישן ליד קופות הקולנוע רק כדי שיוכל לרכוש כרטיסים לסרט החדש של אקס-מן, יוכל לצפות בה מבלי לגחך מידי פעם גיחוך לא מכוון.
למרות ביקורות לא מחמיאות בלשון המעטה, תוכנית הטלוויזיה הסהרורית הפכה לסדרת פולחן כאשר מבחנים לעונה השנייה נערכים בעת כתיבת שורות אלה ו-DVD של העונה הראשונה והקצרצרה (שישה פרקים בלבד) כבר נמצא בחנויות או באי-מיול הקרוב לביתכם.

 
בשורה התחתונה, "מי רוצה להיות גיבור על?" היא כמו תאונת דרכים מחרידה - אתה יודע שזה נוראי אבל אתה פשוט לא מסוגל להסיט את המבט. דבר אחד שכולו חיובי יש בה - כל ילד שחולם להיות סופרמן וצפה בסדרה יוותר על חלומו בלי שום צל של ספק ובכך יחסוך מעצמו את מפח הנפש ואת הביקור אצל רופא השיניים כאשר יקפוץ מהמרפסת בניסיון לעוף.