הכותב הינו מדריך בקורס "אומנות המשיכה ודייטינג" בחברת "Dmen תרבות גברית".

לאחרונה רבים מכם שומעים מושגים כגון "אומנות המשיכה", "אומנות הפיתוי" ו"אומנות הדייטינג", בעיקר לאור בתי הספר הרבים שנפתחים יום יום ומציעים קורסים בנושאים הללו. חלקם מקצועיים יותר וחלקם מקצועיים פחות ומאז שאני עוסק בנושא ראיתי עשרות כאלה נפתחים ונסגרים. הקורסים בעצם מציעים ללמד אותנו איך להתחיל, איך לסקרן, איך לכבוש ואיך להתערב בזרימתם הטבעית של הדברים, ולהפוך את הפירמידה החברתית על פיה. הם קוראים תיגר על לא מעט אמונות שאימצנו לאורך השנים הבוגרות שלנו ומבטיחים הבטחות שנראות לנו כלא סבירות, בסופו של דבר העניין נראה לנו קצת מעורפל ולא ברור, אז בואו נעשה קצת סדר...

 

אני לא אתייחס כאן ל"אומנות הפיתוי" שכן בעיניי הביטוי יוצר קונוטציה שלילית של "הטעייה ורמייה", אבל ארחיב על אומנות המשיכה ועל ההשפעה המכרעת שהיא עושה על חיי האהבה שלנו. וכן, אהבה זאת לא מילה גסה. גם לא סקס אגב... אבל על זה בהמשך.

קודם כל גברים יקרים, לפני שאתם יוצאים בהצהרות כגון - "מי צריך את זה", "רק תהיה טבעי" וכד'... תשאלו את עצמכם - האם החברים הכי קרובים שלכם מרוצים מההצלחה שלהם עם נשים? והאם הסיטואציה של "לצאת למקום בילוי, לראות בחורה שמוצאת חן בעיניכם, ואז להישאר לשבת במקום כאילו כלום לא קרה", היא סיטואציה שזרה להם. או לכם.

ועכשיו אתן בנות יקרות - תשאלו את עצמכן כמה פעמים דיברתן עם החברות שלכן על כך שדווקא הטיפוסים "הפחות רצויים" נטפלים אליכן במועדונים, ואיך זה, ש"הבחורים הטובים" משום מה ממאנים להופיע... או למה הידיד הזה שאת כל כך רוצה מעולם לא עשה שום צעד כדי לקדם את זה?

והכי מרגיז - איך לעזאזל הם לא מבינים את כל הסימנים האלה שאת שולחת? הרי מה נשאר? לרשום לעצמך על המצח במרקר אדום "נשק אותי כבר אידיוט!"? :-)

"אומנות המשיכה ודייטינג" זו לא אומנות שהייעוד שלה להשכיב בחורות. וגם לא לעזור לאנשים מוגבלים חברתית. להפך - רוב העוסקים באומנות הזו הם חבר'ה כמוני כמוכם, חבר'ה עם ראש פתוח, שכבר מיצו את הפוטנציאל שלהם בשלל תחומים בחיים, ושהחליטו שהם לא מוכנים להתפשר על פחות "מהאחת" שלהם. ללא קשר לנסיבות שבהן היא מחליטה להגיע. 

ייעודה של האומנות החברתית הזו הוא לקרב אותנו יותר אחד כלפי השניה. לעזור לנו לגשר על הפערים התקשורתיים שנכפים עלינו על ידי החברה (כי מי שמע על לקום באמצע המסעדה וללכת לדבר עם הבחורה המהממת שיושבת עם חברות שלה על כוס קפה, "רק" כי היא מוצאת חן בעיניך, ונדמה לך שהיא הרגע הסתכלה לכיוון שלך? לא... היא בטח עסוקה. והיא בטח לא מעוניינת. ובטח היא הסתכלה על חבר שלך. ובטח אתה עייף. והנה - היא כבר הלכה...), ולשבור קרח בצורה מעודנת שתפתח פתח לאינטרקציה מהנה (שבה, אחרי הכל, מעוניינים כל הצדדים), ואולי בסוף אפילו...סקס?

לא לא לא שום סקס. כי אנחנו הרי נגד סקס. לא מזכירים סקס, כי אנחנו כאן לא בשביל סקס. אנחנו כאן בשביל "לרקוד". "ולשתות קפה עם חברות" (ואגב, אני יודע שכשאתן אומרות את זה, אתן לגמרי מאמינות שזה בדיוק מה שזה).
והבחור המתאים יבוא. איכשהו. על סוס. ואני אחכה. העיקר שאני אדע שהוא ניגש אליי באופן טבעי (או אחרי הרבה אלכוהול כמו שזה קורה בדרך כלל), ולא כי הוא עשה משהו בשביל לשכלל את היכולות שלו (מה לעשות הרוב המוחלט של הגברים מוכנים לכבוש גבעה קטנה בלבנון ולא לגשת לבחורה שעושה להם את זה, ושימו לב שהדגשתי את המילה רוב, כי זה רוב מוחלט, ויש מחקרים). 
 
חלק בלתי נפרד מאומנות המשיכה היא אומנות קריאת "שפת גוף". 93 אחוזים מהתקשורת בינינו היא א-מילולית (תבדקו את זה בגוגל). אתם לומדים עברית, אנגלית, ולפעמים גם שרים קריוקי בשפה שלישית. אבל מתי לאחרונה למדתם איך לשדר פתיחות וביטחון? איך למקם את עצמכם בדייט?

איך להראות עניין כנה באדם שמולך? איך לדעת אם הוא מפגין עניין אמיתי בך?
לסיום, אני הולך בטח לאכזב מעט, אבל אין משפטי פיתוי קסומים שיגרמו לבחורה להתחנן לעוד.

קורסים באומנות המשיכה לא מעבירים לנו שום דבר מעבר למיומנויות תקשורת, מיומנויות שלצערנו לא מלמדים אותנו בשום מקום אחר.
אין שיעור כזה בבית ספר, וגם אין קורס הולם באוניברסיטה. לוקח לנו 4 שנים לסיים תואר, שנים על גבי שנים בשביל להיות טוב בספורט כלשהו או כל תחביב שאנחנו לוקחים ברצינות, ואפילו בשביל לקבל רשיון נהיגה אנחנו טורחים להשקיע לא מעט שעות ולא מעט כסף... אבל זוגיות??
מה פתאום - את זה לומדים מטעויות ותחושות בטן. פה אתה נזרק למים. ומה לעשות - כולנו טובעים מדי פעם. הטובים שבינינו.
אחרת הנושא הזה לא היה כל כך חם לאחרונה ולא הייתם נתקלים בו בלי סוף בטלויזיה ובשיחות סלון...
זה לא חייב להיות ככה. צריך רק לצאת מהריבוע והאמונות המגבילות ולהבין שאפשר אחרת. וזה אפילו ממש כיף.

אז מה עושים?
תתחילו בקטן, תרנו ספר בשפת גוף, תלמדו לזהות סימני פלירט, תכנסו לאינטרנט, תקישו "אומנות המשיכה", תקראו מאמר או שניים... תראו אם זה מדבר אליכם. אם לא – לא קרה כלום, אם כן – ברוך הבא לחצי השני של החיים שלים.
אה, וזה גם מתאים לנשים לא פחות מגברים.